דף הבית
With the help of God
בעזרת השם יתברך

הצהרה שלנו

מתוך מסמך היסוד של הוועד:

"...בין אם מזדהה ומסכים אדם עם דרכה של קהילה זו, ובין אם אינו מסכים עמה, אין שום צידוק בעולם לשום רדיפה וגרימת עוול, לאנשים יקרים וגיבורי רוח אלו. וזכותם המליאה לחיות את חייהם, ולחנך את ילדיהם על פי הדרך שכולנו מסכימים, שהיא (לכל הפחות) אחת מדרכי התורה ויהדות הידועות והמקובלות, מדורי דורות..."

קרא עוד

בתחתית דף נחיתה זה הקורא יכול למצוא את הצגת הוועד של הדיון המשפטי בין מדינות ישראל קנדה ובין לב טהור בפרשת רדיפת לב טהור. בהקשר לפסה"ד של ביהמ"ש בישראל באשר לאפיינה של קהילת לב טהור.

אנא עזרו למשפחות הללו באמצעות תרומה הגונה! תרום עכשיו

  • Register

תגובות אחרונות

"יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - ונפגעי פעולות האיבה (קהילת לב טהור?...)"

 

69 שנה מאז קמה המדינה, שהייתה אמורה – כפי הבטחת קברניטי ספינת הציונות – להוות מקלט בטוח לכל היהודים שיבואו ויחסו בצילה. "המצב השורר היום בעולם מלא סכנות ליהודים, לנו רק מפלט אחד: מדינת היהודים!". כך כתב הרצל ביומנו. יתירה מזו, הציונות התיימרה לפרוש כנפיה על כל יהודי העולם, והבטיחה "שאם נגיע למטרתנו (כלומר ייסוד המדינה) ישתנו התנאים, יהיה בידינו להגין על אחינו בכל מדינה" (יומן הרצל).

אך הנה היום הזה שמציינים בישראל, "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה", מורה יותר מכל על הכישלון הכואב והצורב של ההזיה הזו. אלפי אלפים של חללים נהרגו בתוך המדינה הזו, ודם ישראל נשפך כמים. אין שום ביטחון ושום עצמאות, לא בתוך גבולות המדינה ולא מחוצה לה. נו, אולי יבוא מישהו וינסה לטעון שהכוונה של מדינאים ממולחים אלו, אכן הייתה להגן על העם ולמצוא לו מקלט בטוח, אלא שהמציאות עמוקה ובעייתית מדי, ולכן התכנית כשלה. אמנם, הנקודה של הכישלון שבחזון היא אמיתית, נביאי השקר של התנועה הציונית לא חזו היטב את הבעיה השורשית במזרח התיכון, וחשבו שהערבים יודו להם על שהביאו עימם את תרבותם הנפלאה (לא היהודית) וירקדו לפניהם הורה בקידת תודה על שזיכו אותם לטעום את צפיחית המערב הפרוע. אך לסיים בסוף פסוק שכזה לגבי כוונתם של מחוללי הציונות והבאים אחריהם, שרק טעות שבחזון הייתה כאן, וזוהי השגיאה שיכולים לסלוח עליה, סוף פסוק כזה יכול להסיק רק מי שלא העמיק להבין ולהתבונן במציאות הורתה ולידתה של התנועה הציונית ובתה המדינה שנקראת מדינת ישראל. כשאנו מתבוננים ומגלים שהמדינה לא רק שאינה מגינה כראוי על אזרחיה, ולא רק שאינה באמת מצילה את יושבי חו"ל, אלא גם שרודפת אותם ומתעללת בהם, לא ניתן לטעות בכוונתם של העומדים בראשה ולטמון את הראש בקרקע כבת יענה חרשת ואילמת, וכל המפקפק בכך אינו אלא שוטה או זייפן. רבים חללים הפילו במלחמתם כנגד שומרי דת יהודית, ופעולות איבה אכזריים בוצעו ומתבצעים כנגדם עוד בימים אלו. והנה לדאבון ליבנו השבור, הצלחתם של מנהיגי הציונות עצומה היא במישור אחר, עמוק ויסודי לאין ערוך. המטרה האמיתית שלשמה הוקמה המדינה, אכן התקיימה בידם, ועוד בהצלחה גדולה הרבה מן המשוער. את כוונתו הטמונה ברעיון המדינה ביטא הרצל באחד מרשימותיו, וכך כתב: "ההרכבה של הגזעים המערביים עם גזע זה של יהודים על יסוד דת ומדינה משותפת זהו הדבר הרצוי והגדול, פירוש הדבר התבוללות גמורה ללא שיור, טמיעה מוחלטת בתוך הסביבה, לשם התבוללות זו דרושה מדינה יהודית חזקה". (יומנו עמוד 45 {הוצאת ביין}). ההתבוללות לה הטיף הרצל ואותה רצה לקיים בפועל, הייתה התבוללות כפשוטה, כלומר טמיעה בתוך העמים האחרים עד שיימחק שם ישראל ח"ו. אך לאחר שנוכח לדעת, כי העמים אינם רוצים בהתבוללות הלזו, ומקיאים את היהודים שנבלעים בתוכם, גרס התבוללות אחרת: התבוללות תרבותית גמורה, וממילא התוצאות תהיינה זהות. עם חדש בין העמים, אך לא שונה מהם במהותו. ובצביונו. המכונה הציונית שעטה הלאה עם תוכניתו ו"חזונו" הטמא של הרצל, כאשר היא משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה לצקת את רוח העמים אל תוך נשמת ישראל, ובבד בבד לנתוץ לשבר ולפורר כל סממן יהודי אמיתי. בשנת תרפ"ח, ביטא והכריז וולדימיר (זאב) זאבוטינסקי את קווי היסוד של המדינה העתידה, בדברים שאינם משתמעים לשתי פנים (והקוראים היקרים יראו בעיניהם כיצד תלמידיו אחריו, מקיימים בפועל את דבריו בדקדוק רב: "במדינה היהודית, נשלול מהיהודים שיסרבו להסיר מעליהם את חלד הגלות, הזקן והפיאות, את הזכות לחנך את ילדיהם. נכריז עליהם כבלתי שפויים בדעתם. נסגרם בשכונות מגודרות תיל, לבל יפיצו את חלאתם הדתית בקרב העם החדש הקם בציון, ואת ילדיהם נחנך אצלינו במוסדות מיוחדים", עכ"ל. את הדברים הכתובים כאן, מתאמצים ליישם בכל כוחם שונאי ורודפי הדת בארץ ישראל. "חלד הגלות" שמזכיר כאן ז'בוטינסקי, אינו מצטמצם רק לגידול זקן ופיאות, אלא כל ההווי היהודי המסורתי ודרכם הסלולה מדורי דורות, את זה שאף ההמן הזה לעקור ועל זה ציוה את תלמידיו והבאים אחריו. עם הפיאות והזקן השלימו פחות או יותר תלמידיהם של אבות הציונות, בלית ברירה כמובן, אך ההתבוללות "התרבותית" שכופים הם על כל בני ישראל, היא הסם הממית שהצליחו להחדיר, לצערינו הרב, גם לרבים מאלו שנקראים חרדים. ולאלו אשר לא כרעו לעגל הציוני, ולא השתחוו לאידיאלים המזוייפים שלו, הם קידשו מלחמת חורמה, מלחמה ללא פשרות, ללא כללים וללא מצפון. והדברים מוצאים ביטוי מחריד בהצהרה שפורסמה בשבוע שעבר בכלי התקשורת, הצהרתה של השופטת רבקה מקייס אודות קהילת לב טהור. באמת שקשה מאוד להתייחס לכל דברי ההבל, הטפשות והרוע שנאמרו בפסק של השופטת המהוללת, לא בגלל איכות הדברים והחכמה הטמונה בהם, אלא מחמת הצורה של הרשעות והאכזריות בה היא נוקטת, שהם בגדר של אומנות ממש, אומנות הרוע והשחור שניתן למצוא רק במקומות היותר אפלים ושחורים שיש בעולמנו. ומי שיתבונן לרגע בדבריו של ז'בוטינסקי לעיל, יבין על רגל אחת את כל הסוד הטמון במלחמה החולנית כנגד קהילת לב טהור. חללי ישראל ונפגעי פעולות האיבה, אינם רק נפגעי טרור או מרצחים. החללים והנפגעים הפנימיים שבתוך ליבה של ישראל, הם רבים פי כמה וכמה מהנרצחים שנשפך דמם בארץ ישראל הי"ד. התורה לימדתנו, כי גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, ואלו שמתו מיתת הנפש מאחינו בית ישראל רבים מספור המה, מליונים יהודים שהעבירו על דתם ודעתם, עקרו מהם כל זיק של קדושה, ונטעו בהם שנאה תהומית לכל דת ישראל. וגם את שומרי המצוות עצמם בלבלו עד אין להכיר, ואינם יודעים מימינם לשמאלם, מהי דעת תורה באמת ומהי כפירה באלוקי ישראל וביסודי הדת הישראלית. פעולות איבה אכזריים במינם, מכוונים כנגד יהודים שומרי מצוות על לא עוול בכפם, והפעילים לכך המה בגדר היותר גרוע מרוצחים שפלים וברברים.

* * *

כאשר אנו מתבוננים בדברים שנכתבים ומתפרסמים כנגד קהילת לב טהור, אפשר לקבל מעין הבנה קודרנית ועגומה על מה שאירע לעמנו בתקופות שונות בהיסטוריה. אם מישהו ניסה להבין פעם מהי הנקודה ממנה צומחת וגודלת המפלצת הנקראת אנטישמיות, ולחקור על מהותה, יוכל למצוא בנידון דידן שיעור מאלף בנושא, ואף לחזות במו עיניו בפרטי פרטים כיצד המכונה הזו עובדת ומניעה את זרועותיה ההרסניות. מי שלמד קצת היסטוריה, מי שעיין באמת בתיאורים הכתובים ביומנים של התקופה בה עלה הצורר הנאצי לשלטון באימפריה הגרמנית, יכול אולי להריח במידה כלשהי משהו מן המשהו מאותו ההרגש שחשו שם מיליוני יהודים שחסו תחת השלטון הגרמני, וגרורותיו ברחבי אירופה. אבל מכאן ועד לחוש תחושה של ממש, כמעט שבלתי אפשרי הדבר, כמי שינסה להבין ולחוש ברגע אמת את כאב חבירו המאושפז בבית החולים, נאנק ומתפתל לידו מכאבים. הוא יוכל להביט בו, ללטף, לעודד, וגם לנשוך את השפתיים בחוסר אונים, אך להרגיש את הכאב ממש יוכל לחוש רק מי שהכאב הוא חלק ממנו, על עורו ובשרו שלו. ניצולי שואה רבים, אשר עברו את מאורעות הבלהות בשבעה מדורי גיהנום של השואה הארורה, לא מסוגלים לדבר על מה שעברו בימים השחורים ההם. ביניהם אפילו אנשים חזקי אופי וגם בעלי אמונה חזקה, אך המאורעות שעברו, הזוועות שחזו במו עיניהם, האימה הנוראה שהייתה מנת חלק רגע רגע בתוך התופת הנאצית, ההרגשה של מחנק בגרון ונשימה עצורה בבוקר נוסף עם כותרות נאצה בעיתון "השטרימר" הנאצי, לצד קריקטורה ארסית, כל אלה השאירו בתוכם משקעים עמוקים בנפשם ובתודעתם, עד שבזיכרון קל באותם המאורעות יכולים הם להתמלא באגלי זיעה, ברעד חזק ודפיקות לב מהירות ויותר מזה. מפורסם אותו העד שהעיד במשפט הידוע כנגד המרצח השפל אייכמן ימ"ש, שבמהלך המשפט, תוך כדי מתן עדות, נפל על הארץ מעולף, ומאז לא שב עוד לדוכן העדים. אך אנשים שלא חוו את חלום הבלהות הזה, לא יוכלו לעולם להבין את רגשותיהם של הניצולים האומללים. ויותר מזה, יש כאלה שאפילו ישדרו קרירות ואטימות ואף יפגינו זלזול. כשהגיעו לארץ ישראל השמועות על הזוועה שמתרחשת באירופה, התגובות היו קרות ואכזריות. לא כאן המקום לגולל את הפרשייה הארוכה שתכתים לעולמי עד את התנועה הציונית ואת אנשיה, אודות עמדתם ופעילותם בשנות הזעם והאימה (ונעשה זאת אי"ה בהזדמנות אחרת) אך נזכיר רק עובדה מפורסמת, שכשנערכה האסיפה של מנהיגי התנועה לעניין שמועות הזוועה, והגיעו עדים משדה הקטל לספר את מה שראו עיניהם, באותו רגע עוצר נשימה וקורע לב, לא מצא לנכון אחד ממנהיגי התנועה ברגע זה, אלא ללעוג ולמחות בעד המדבר, על שמדבר הוא בשפת האידיש ולא בעברית מודרנית. היה זה דדי גרין, מי שעתיד להיות ראש הממשלה הראשון של התפלצת הציונית, ובשמו המעוברת דוד בן גוריון שר"י. את שנאתו התהומית לכל דבר יהודי לא יכל לעצור ולכבוש גם בשעה מרה וכואבת שכזו. את הרדיפות שחוו וחווים עד להיום הזה ממש חברי קהילת לב טהור, יחד עם נשותיהם, בניהם ובנותיהם, וביניהם תינוקות פעוטות בגיל הינקות, איש לא יוכל להבין, מלבד מי שחווה מאורעות קשים כהשואה והדומה לה. כולם גיבורים גדולים לקרוא עוד כתבה מצחינה משקר באינטרנט על הקהילה, או תכנית זולה בטלביזיה, ולחזור מיד כמו גלמים על מה שהשדרן אומר שם, לכתוב איזה תגובה ארסית, איזה קללה, איזו הזדהות של רשע וטמטום – אנחנו גם נגד הקהילה הזו. כהות החושים שאחזה בני אדם היא מעבר לכל הסבר פסיכולוגי פסיכיאטרי, אטימות וקשיחות הלב. שומעים על קהילה יהודית שלימה שצריכה להימלט ממקום מושבה עם ילדיהם הקטנים, רואים צילומי וידיאו ותמונות שמזכירות גירושי יהודים באירופה, אבל השורות הקצרות שכותבים אלה שמביאים את המידע נוטלים את כל השכל, והופכים את הלב לאבן. "כת מסוכנת", "כת פוגענית", אנשים קוראים שוב ושוב וכמו זומבים משננים שוב ושוב וחוזרים: "כת, כת מסוכנת". אף אחד לא טורח להזיז איזה תא אפל במוחו לנסות ולחשוב: האם באמת ייתכן שישנה כזו כת מסוכנת בעולם שעדיין לא הצליחו להפלילם ולהוכיח ראיות כנגדם? כת כזו שמתנהלת עשרים שנה ויותר בצורה סדיסטית ואלימה ואיש לא מצליח להוכיח את רשעותה? הרי לא מדובר כאן באדם אחד, ראש ארגון פשע, שיכול לגלגל את האשמה על אחד מחייליו עושה דברו, כאן מדובר בקהילה שלימה שמונה מאות אנשים שמואשמים בפשעים חמורים וקשים. אז כיצד כולם מתהלכים חופשיים? הייתכן שבקהילה שלימה של מאות אנשים מסוכנים, לא נמצאה אפילו ראייה אחת לזוועות?! לא נמצא ילד אחד עם סימני התעללות? לא נמצא אדם אחד שניתן להוכיח את אשמתו? איפה השכל של אנשים? הרי יודעים כולם שנעשו פשיטות על הקהילה כמה פעמים בצורה ברואטלית, שוטרים חמושים פרצו ושברו את הדלתות והחלונות, נכנסו לבתים בהפתעה גמורה, ולא מצאו אפילו ראייה אחת בקהילה שלימה, אז מה יש עוד לומר רבונו של עולם?! שפקידי הסעד הקנדי בקיובק ובאונטריו כאלה מטומטמים? שהפשיטו בביזיון ילדים וילדות ולא ראו את סימני ההתעללות? הרי טוענים שמפרקים ילדים ממכות עם מוטות ברזל! שמרעיבים! לא מצאו ילד אחד דל מראה ודק בשר שעיניו בולטות מרעב ובטנו נפוחה? האם ישנה איזה התייחסות לטמטום שכזה? מה עוד צריך לומר, שהחוקרים והשוטרים בגואטמלה עם פקידות הרווחה שהגיעו למקום ובדקו את הילדים לא ראו את הדברים הנוראיים ששם? אבל הרי גם שלחו מישראל עשרות פקידים שהשתתפו בלינץ' בגואטמלה, והם היו נוכחים בשעת הפוגרום והפשיטה על הקהילה, אז איך גם הם לא מצאו שום דבר?! אלא מה, קבוצה ידועה ומורשעת מסיעה את המכונה הזו כנגד לב טהור, ומרבית בני האדם בעולם, הם שטופי מוח, החיים בתוך בועה ומחוברים לצינורות האינפורמציה המעוותת והשקרית של כלי התקשורת השונים. האופן בו מקבלים כולם את האינפורמציה לתודעתם, מפנימים ומסכימים איתה זהו דבר מחריד. עיצוב דעת הקהל שנערך על ידי כלי התקשורת השונים, מונע מן האדם לראות את המציאות כפי שהיא באמת. קשה למצוא באמת מי שמעניק אינפורמציה טהורה באמיתתה, ללא סילוף ועיוות פוליטי או אידיאולוגי. אף אחד הרי לא טורח לברר באמת את פיסות המידע שמשליכים לפניו עיתונאים וסתם חובבנים תקשורתיים, ולכולם נוח להשתמש בטבע הפתי שלהם בעניינים שלא נוגעים אליהם. יש טלביזיה, יש עיתון, יש רדיו, וכמובן רשתות ואתרי אינטרנט בלי סוף, וכולם משדרים באותו ניגון, אז למה שמישהו יחליט לקום ולבדוק אם הדברים אכן כפי שפורסמו? רק כאשר איזה עניין נוגע להאדם עצמו, אז הוא מתגבר כמו אריה ומגיב בכל הכח, לברר שהדברים אינם אמת, ויעשה שפטים במי שישוב להשמיעם. אך אף אחד לא מתבונן שכל הידיעות הן ללא ערך כלל וכלל? כמה שקרים פירסמו כבר, ובלי בושה בכלל, ואף אחד לא מתרגש. פירסמו שילדים נלקחו מחיק הוריהם, ואף ילד לא נלקח. כתבו שנעצרו חברי הקהילה, ואף אחד מעולם לא נעצר. כתבו שילדים נראים כמו בשואה, וכולם יכולים לראות איך הם נראים. שאין אוכל ואין משחקים, והם ראו בעיניהם שיש די והותר. כמה שקרים צריכים להוכיח כדי שאנשים יבינו שנעשית כאן שואה בפרהסיה?! הרי רבים מאוד מאיתנו, כבר נתקלו במהלך חייהם בשקרים ושקרנים פתלוגיים, גם בשקרים כאלה שלא היינו מאמינים לעולם שהם שקר ובלוף. אבל לבסוף נוכחנו שכן. סיפורים הוליוודיים על מלחמת יום הכיפורים ומבצעים נועזים, שאחוזים בליבות רבים כבר עשרות שנים, לפתע התמוגגו ונתגלו כזיוף וסיפור בדוי שהומצאו רק כדי להעלות את המוראל הלאומי והצבאי הנחות והפגוע. אנשים שחשבנו שהם סמל ומודל לחיקוי, נתגלו לפנינו פתאום במלוא כיעורם המוסרי במעשי תועבה שקר ומרמה שנתפסו בהם. חברים טובים שנתנו בהם אמון, לא הסתרנו מהם מאומה והיינו ממש חלק מהם, תקעו סכין בגב או בלב. ובעיקר בעידן הטכנולוגיה והפוטושופ, אנשים הופכים דמיון למציאות ומציאות לדמיון, משנים דמויות ורקעים, מוציאים ומקימים מתים מקברם, טומנים ומספידים את החיים, ובקיצור פנים חדשות באו לכאן, ועולם הפוך אנו רואים למול עינינו. ומה קורה לבני האדם? לא נשארה טיפת רגש ולב אנוש לחוש שנגרם פה עוול נוראי? השקרים מפוזרים בעולם בכל מיני אופנים. ביום אחד באפריל חלל העולם גדוש ומלא בשקרים. אך גם מדי יום ביומו. והנה, כל זמן שהדבר אינו נוגע בחיי הנפש, וכל זמן שאין חללים נופלים וקורבנות שנאנחים וגונחים מכאב, אפשר אולי לחייך ולהתפעל מהאשליה שיצרו לפנינו, מהצ'יזבט שסיפרו לנו. אך כאשר מדובר במסכת ייסורין שמביאים על בני אדם, כאשר ממיטים אסון ושואה על יצורי אנוש, אל לנו לחייך או להתפעל מהדברים, כי בחיי אדם מדובר כאן, בנשמות שנבראו בצלם אלוקים.

 

יהודים רחמנים, התעוררו!!!

 

הוועד העולמי להצלת משפחות לב טהור

.

 

צדק? או ניצול שטני של עמדת כח

ב"ה

 

לפני כחצי שנה יצאו משרד המשפטים ומשרד החוץ בהצהרה פומבית שפורסמה בכלי התקשורת, האומרת כי אין שום בסיס להאשמות שטפלו על קהילת לב טהור, וכי לא נמצאה אפילו פיסת ראייה לכל הטענות הקשות שהפנו כנגדם. זאת לאחר שנים של מעקבים ובדיקות, חיפושים מאסיביים וחקירות, הן ע"י שירותי הרווחה הקנדיים, חוקרי המשטרה, וכל הגורמים הרלוונטיים, והן במקביל להם, במדינת גואטמאלה, לשם גם נשלחו מישראל עשרות פקידי רווחה וחוקרים שהשתתפו ונכחו בעצמם בחקירות.

 

הטקטיקה שנותרה בידי רודפי הקהילה, לאחר שנכשלו במזימתם כאשר הוכח בבירור, הן לגורמים בארץ והן בחו"ל, שמדובר כאן רק בעלילות שקר וסיפורי סרק, היא לתקוף בזדוניות את הקהילה מהדלת האחורית ובדרך עקיפה, באופן שלא תהיה להם אפשרות להתגונן או לייצג את עצמם בשום אופן שהוא. התרגיל המכוער שנעשה, הוא פנייה לבית המשפט לענייני משפחה העוסק בדיני קטינים, כאשר הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות ורשות הדיבור ניתנת אך ורק למקטרגים, ולצד הקהילה ותומכיה אין רשות דריסת רגל במקום ושום אפשרות לסתור ולפרוך את טענות השקר, וברור מאליו מה תהיינה התוצאות במשפט המכור מראש.

 

תומכי הקהילה, בני משפחה וחברים, פנו פעמים רבות לבית המשפט והביעו את נכונותם לתת את עדותם החיובית על הקהילה, אך נענו בשלילה מוחלטת ואף בזלזול גס. המסר היה ברור, רשות הדיבור היא אך ורק לצד הקטגוריה.

 

התוצאה הייתה ברורה, ואכן השופטת רבקה מקייס יצאה בהצהרה, שאמנם נטולת כל ערך משפטי, אך הגורמת נזק רב ובעלת השלכות חמורות מאוד, שהקהילה היא לא פחות מאשר "כת פוגענית ומסוכנת", וזאת בכוונה זדונית לפגוע ישירות בחברי הקהילה, בנשיהם וילדיהם הקטנים. וכאמור, ללא שום מתן אפשרות מצד הקהילה להגיב, להביע עמדה ולהתגונן.

 

השופטת מקייס ידועה בפסקיה האכזריים, ורבים הם אלו שניזוקו ממנה וקרסו תחת נחת זרועה הקשה. הנה עוד פשע נוראי ואכזרי שבל יכופר, שמצטרף למסכת ההתעללות של הגברת הזאת באנשים חפים מפשע, רק שכאן הפגיעה היא במאות בני אדם בפעם אחת. נורא.

מסעי הצלב - תוצרת כחול לבן

             מסעי הצלב

מחלקת ההסברה שע"י ה"וועד העולמי להצלת משפחות קהילת לב טהור"

 

הלב מתחמץ ומתכווץ, השכל האנושי ממאן לעכל, כאשר נתקלים שוב פעם בכתבי השיטנה שמתפרסמים בימים אלו כנגד קהילת לב טהור. הגם שהדברים איבדו כבר את טעמם ולא מוצאים עניין ציבורי, באשר אמונם של המפרסמים שקע בתחתית הבוץ התקשורתי, למרות הכל, הכיעור והתיעוב שבדבר, צורב וצורם עד להפליא.

אנשים שמחזיקים במשרות ציבוריות, שאמורים לייצג אנשים במצוקה, אלו שמתיימרים להגן על חלשים ונפגעים, הם בעצם אלו שמבצעים את הפשעים הנוראיים והאכזריים ביותר לעיני כל, ומזריקים זריקות טשטוש לציבור שיחשבו שהנה יש כאן מצילים, דואגים, אוהבי בני אדם הומניים ישרים ונקיי כפיים, כאשר מאחור מנצחים על הקונצרט המפלצתי קומץ פראי אדם צמאי דם נטולי כל רגש אנוש וישרות מינימאלית.

במשך שנים, הרדיפות כנגד קהילת לב טהור לבשו צורות ברוטאליות יותר ויותר, האמצעים הפכו לאכזריים יותר והשקרים גדלו למימדים עצומים. מחמת כן, פורסמו מאורעות אלו בכלי התקשורת במדינות שונות בעולם. ההד שיצרו הרדיפות היה להפתעתם ולדאבונם של רודפי הקהילה יחס חיובי לקהילה ורצון לסייע בכל אופן שאפשר. השקרים הגסים והבלתי מתקבלים על הדעת, הרדיפות והפוגרומים האכזריים שתכננו וביצעו אנשי הפשע המאורגן בצווארון אדום, המעשים המכוערים והבלתי אנושיים שנקטו בהם, כל זה עורר זעם גדול בחוגים שונים אצל בני אדם בעלי רגש אנוש, ולאו דווקא אצל יהודים, שנרתמו למלאכת הקודש בעזרה וסיוע לקהילה, מה שהוליד ויצר את הארגון העולמי לסיוע הקהילה, שמורכב ממספר גדול של חסידי אומות העולם, אנשים חשובים וידועי שם שעומדים לצד הקהילה.

 אמנם צער עמוק גרמו רודפי הקהילה השפלים, נזק נפשי פיזי וכלכלי שעל זה לא יכופר להם לעולם. אנו מאמינים ומקווים, שכשם שאחר השואה האיומה והנוראה נתפסו פושעי מלחמה נאצים וקיבלו את גמולם בראשם, כך יגיע זמנם של כל אלו הרודפים השפלים, אשר שלחו את ידם הטמאה, וסייעו באיזה אופן שהוא לרדיפות האכזריות כנגד הקהילה היקרה הזו, ויקבלו את עונשם המגיע להם.

* * *

הנה חלפה לה פחות משנה מאז אירע הפוגרום האכזרי בבני הקהילה במדינת גואטמלה, פוגרום בו פרצו לפנות בוקר שוטרים חמושים את בתיהם של יהודים חפים מפשע, שברו את הדלתות והחלונות, הפכו את הבית על תכולתו, והטילו אימה על אנשים נשים וילדים קטנים. פוגרום אכזרי ומתועב זה, היה פרי תכנונם והסתתם של אנטישמים כחול לבן מארץ ישראל, ואף בהשתתפותם בפועל, כפי שהודו בתקשורת והודיעו זאת בגאווה. השפיץ של הפוגרום היה אמור להסתיים בחטיפת ילדים קטנים מידי הוריהם בכח הזרוע ובאיומי תת מקלע, אך מטרה זו לא הושגה, הודות לבורא עולם הטוב והמטיב, ולאור המציאות שנתגלתה לעיני השוטרים והצוותים שנלוו אליהם, כולל פקידי הסעד והרווחה מהארץ, שאין שום אחיזה במציאות לטענות המצוצות מהאצבע ושמפורסמות שוב ושוב כנגד הקהילה.

הטענות והאשמות הקשות שפורסמו אינן חדשות כלל וכלל. את אותן הטענות השמיעו רודפי הקהילה באוזני הרשויות השונות בקנדה, תחילה במחוז קיובק בו התגוררה הקהילה, ואחר במחוז אונטריו, לשם הגיעו ונמלטו בני הקהילה אחר שניסו לחטוף את ילדיהם. גם את הקנדים הצליחו הצברים להסית אחר הפעלת לחץ ומשאבים, ופקידי הסעד הקנדי ערכו מצור על בני הקהילה בסיוע משטרתי ועצרו משפחות לחקירות מבישות. חקירות אלו לא העלו דבר, ואדרבא, הותירו את הפקידים הקנדים נבוכים ומבולבלים. מצד אחד הם שומעים טענות קשות וחמורות, "עדויות" מסמרות שיער על המתרחש בין כותלי הקהילה, אך הנה הם פושטים במפתיע על כל הבתים, לוקחים משפחות לחקירה, מפשיטים את הילדים בבדיקה משפילה, ולא מוצאים זכר קטן ביותר להאשמות שהונחו לפניהם. הם נוכחו לדעת ולגלות שהכל שקר.

אך הנה, הפלא ופלא, למרות שלא מצאו שום דבר שלילי בקהילה (מלבד שילדי הקהילה לא לומדים שמוצא האדם מן הקוף ואינם דוברים צרפתית), למרות שהודו בפה מלא שנפלה כאן טעות, אף על פי כן, היו מוכנים הקנדים לשרת את מטרותיהם השפלות של זאבי אדם שונאי הקהילה, ולנסות לחטוף בכח את ילדיהם האהובים והיקרים להם מכל, מה שאילץ את בני הקהילה לנדוד למקום מגורים אחר בפחד ואימה.

הסרט חזר על עצמו גם במחוז אונטריו שבקנדה, גם לשם הגיעו פקידי הסעד לביקורי פתע, ראו ובדקו את הילדים, ונוכחו לראות בעיניהם ששום טענה אינה מוכחת וכל ההאשמות מופרכות מעיקרן. אך גם שם, למרות שידעו שכל הסיפור והרדיפה היא בלוף אחד גדול ושקר מצחין, אף על פי כן, לא התביישו פקידי הסעד באונטריו בסיוע משטרתי, לפשוט על הבתים, ולנסות לתפור תיקים לבני הקהילה על מנת לגזול ולחטוף מהם את ילדיהם, וכל זאת כמובן בניצוח תכנון ודירבון של זאבים כחול לבן אוהבים ודואגים. ושוב נאלצו לגלות בני הקהילה למקום אחר, ולמדינה רחוקה, כדי להציל את נפש ילדיהם מידי החוטפים.

כך אירע גם בגואטמלה, שרודפי הקהילה לא הרפו והסיתו את יושבי המקום כנגד הקהילה, קשרו קשר עם פעילים ניאונאצים, ואף עודדו והסיתו בני שבט אינדיאני לבצע לינץ' של ממש בבני הקהילה ולפגוע בנפשות ח"ו, דבר שכמעט התרחש אילולי ה' הטוב, ואילולי התערבו כמה אנשי דת נוצרים וכמה ארגוני הגנת האדם בינלאומיים, שגינו את מה שנעשה כנגד הקהילה.

* * *

הטענות השקריות שמפורסמות בימים אלו במקומות שונים, פורסמו כבר מאות פעמים באתרים שונים באינטרנט ובעיתונות הנראית הנשמעת והנקראת, כאשר כל אחד מהמפרסמים מעלה גרה בחזרה על מה שפירסם הקודם לו, ורק מוסיף תבלינים ורעלים בצחוק מרושע ובלב קר ואטום. ימני, שמאלני, מזרחיסטי, חרדי, כולם חברים כאשר המטרה היא לתקוף את בני הקהילה. איחוד לבבות מאין כמוהו. וגר זאב עם נחש ונמר עם שועל ירבץ.

העובדה שלא ניתן להוכיח שום אחת מהטענות, לא מבלבלת את הרודפים. אף אחד לא חושב לבקש מחילה סליחה וכפרה על מה שעושה. אדרבא, הם ממשיכים לשעוט קדימה במירוץ פראי, לנסות ולפגוע בכל מה שאפשר, לזה הם קוראים "משאבים". השיגעון שאחז אותם ברצון להזיק לקהילה, ההכרזה השכם והערב שהם רוצים "להציל את הילדים", הבולמוס של טירוף הדעת וסדיסטיות, מקדשים עבורם את כל האמצעים, והם מנסים לרתום למרכבת השטן שלהם כל מי שאפשר.

והנה שוב כעת, אחר שכבר ביצעו פשע נורא נוסף, ופרצו לבתים בברוטאליות מכוערת, והודיעו והודו קבל עם ועדה בכל כלי התקשורת בארץ, שאין שום בסיס וראייה לההאשמות שמפיצים על הקהילה, כעת אנחנו נתקלים שוב בהודעה מסחררת. השופטת המפורסמת רבקה מקייס פסקה שהקהילה הזו היא "כת פוגענית". כלומר, אחרי שכמה פעמים במשך שנים, בקנדה, וגם בגואטמלה ערכו פשיטות ברבריות על הקהילה ולא מצאו שום דבר מפליל, הפשיטו את כל ילדי הקהילה וחיפשו לשווא סימני התעללות, שהרי אם היו מוצאים היו גוזלים את הילדים, למרות שהודו בתקשורת שלא נמצא שום דבר מכל ההאשמות, למרות הכל זו "כת פוגענית". למה? ככה.

אבל בדקתם ולא מצאתם כלום. אז למה? בגלל שאורית כהן לא מרפה מאחיה שכבר מזמן עם זקן לבן ומתעקשת לבחור לו את סגנון החיים שרוצה? בגלל משפחתו של ע.ח. שלוחצת ולא מרפה, למרות שע' הוא עם זקן לבן והמון נכדים מתוקים, ועדיין רוצים לקבוע לו איך לחיות? אבל את בעצמך השופטת רבקה מקייס, את ראית בעיניך את ע' את אשתו וילדיו היקרים, שוחחת עימם בארוכה ואמרת לו שנהנית מאוד ממנו ומשפחתו, התרשמת מהם לטובה והתפעלת, ביקשת לשמוע את בנו המתוק מנגן על כינור, שמעת דברי תורה מרבי ע', אז למה לשלוח חיצים וחניתות לגב? למה לשקר? אולי תפרסמו את הפרוטוקול של המשפט הסגור שערכתם ותגלו את האמת? או שצריך לחכות שבעים שנה, כמו בסירחון של השקרים של ילדי תימן האומללים.

בגלל שעודד טוויק מתאמץ ומחפש במה להצטלם להראות את הפרצוף שלו ולמכור את הצ'יזבטים שלו שהוא איזה חייל קומנדו שחילץ את אחותו, צריך לשקר ולהתעלל בילדים? וכמובן עוד כמה ליצנים אכזריים שמדרבנים ודוחפים מאחור. האינפורמציה ברורה וידועה לנו היטב, ואנו נפעל ללא לאות להעביר אותה לציבור בכל העולם, שיגלו את הפרצוף האמיתי של כל יפי הנפש.

השופטת רבקה מקייס דנה קהילה שלימה וחורצת את דינם על כל ההשלכות שיכולות לבוא מזה בסכין קר, בלהב חד, מבלי למצמץ, מבלי להחסיר פעימה. קור רוח. אז מה עם מאות אנשים נשים נערים ונערות בגללה ובגלל הבריונים הפועלים נגד הקהילה, נטשו את בתיהם ונאלצו להמלט על נפשם כמעט מחוסרי כל? אז מה אם חייהם הפכו לסיוט מתמיד ביודעם כי זוממים לחטוף מהם את ילדיהם? אז מה אם הפסידו מאות אלפי דולרים? הם הרי כת. למה הם כת? כי אני רבקה החלטתי שהם כת.

השופטת מקייס, "סגנית בית המשפט לענייני משפחה", לא חוששת לפרק משפחות ולאמלל הורים לילדים וילדים להורים. כי צריך לרצות את הזאבים הרעבים. איך היא יכולה לעמוד בזה, לראות את הזאבים מזילים ריר, משחרים לטרף, צמאי דם, מסכנים. צריכים להאכיל אותם. אז בואו, תאכלו. בדקו או לא בדקו, מצאו סימני התעללות או לא, יש אוכל ומשחקים או אין, מה זה משנה, זה הרי כת שכחתם? לא סתם כת, זה כבר נדוש בתקשורת. צריך משהו חדש. הנה רבקל'ה הכינה מטעמים ומתכון חדש: "כת פוגענית". עכשיו יבואו הצבועים והעורבים ויעוטו על השלל, וכל נאציונאליסטי בתחפושת של "עיתונאי" או "כתב" יעתיק בשמחה ובקור רוח אכזרי: "כת פוגענית".

הדברים הללו אומרים דורשני, אחר שמכריזים בריש גלי שאין שום בסיס וראייה להאשמות החמורות, כיצד מעיזים שוב פעם לטעון את הכל מחדש, ואף לפסוק פסק שכזה בבית המשפט היפך המציאות?! אלא ידוע לנו היטב ממקורות מוסמכים, וראיות לדבר יש שהמכונה הברברית הזו משומנת היטב בכסף שחור משחור, במתן בסתר ובגלוי של כסף, והרבה מאוד כסף. והכסף יענה את הכל ויזיז את כולם.

המשפטים הפסיקות והרדיפות וההתעללויות הללו נעשים כנגד מאות אנשים שאין להם שום ייצוג שכנגד, שום צורת אפשרות תגובה, שום פתחון פה, שום דיון נורמלי. אין כאן תובע ונתבע, אין כאן חקירה ובירור פרטים, זהו טריק משפטי, אכזרי זול ומלוכלך שמעמיד את הנאשם מתחת לגרדום עוד לפני שהתחיל המשפט. דבר שלא נעשה בשום מקום וסיטואציה בעולם. הדיונים שכנגד הקהילה מתנהלים בדלתיים סגורות, מבלי לתת שום אפשרות לבני הקהילה לייצג את עצמם, לא על ידי עורך דין, ולא על ידי עצמם בשום אופן שהוא. המשפט שנערך הוא משפט שנערך לכמה משפחות פרטיות ומתייחס אליהם, והמערכת המשפטית מגלגלת את הסיפור על בני הקהילה, ומה שיחליטו על בני המשפחות יגלגלו גם על הקהילה. ואם לא יצליחו באופן זה, אז ינסו להיפך, כלומר להחליט על בני הקהילה בכלליות וממילא יגלגלו על אותן המשפחות. צד הקהילה לעולם לא יוכל להביע את עמדתו, להתייחס להאשמות שמוטחות כנגדו, להפריכן ולהציג את עמדתו ולהוכיחה. הקהילה נלחצת לפינה מראש, היא בגדר הנאשם שמותקף שוב ושוב, כאשר ידיו כבולות ופיו סתום אפילו מלזעוק על העוולה.

 השיטה של תפירת התיקים במדינה מוכרת וידועה לכל, ורבים הם הנפגעים שניזוקו נזק בלתי הפיך משיטה זו. כל מי שמוח בקודקדו רואה היטב שהסיפור של הקהילה הוא דוגמא קלאסית וטראגית לתפירת תיק. אם לא נותנים לקהילה שלימה שום אפשרות להביע את עמדתם, וחורצים את דינם במשפטים עקיפים על ידי גיבובי רכילות ולשון הרע, של אנשים שמעולם לא ביקרו בקהילה שמהם יונקים את ה"עדויות" מסמרות השיער, שלא היו ולא נבראו.

בקיצור, שחיתות מאין כמוה, פשע אכזרי ומרושע, ושימוש זדוני ומסולף במערכת המשפט ככלי ניגוח לחיסול חשבונות אישיים וסכסוכים משפחתיים, בנוסף למלחמה ולשנאה התהומית שמתבטאת כנגד כל יהודי שומר תורה ומצוות, ובעיקר ובפרט לקהילה שלימה שמשמרת את מסורת היהדות המסורה מדורי דורות, בצביונה היותר מקורי וטהור כפי שהיה מימי קדם.

יש לציין כי חומר עצום, בכמות ובאיכות, נשלח לשופטת מקייס על ידי הקהילה עוד לפני כמה שנים, כשהיו מתגוררים עדיין במחוז קיובק שבקנדה. במסמכים טרחו להתייחס לכל האשמה וטענה שהושמעה כנגד הקהילה, והוברר שם היטב שהכל שקר ועלילת דם. החומר לא זכה להתייחסות, והמשפט המכור הזה רץ הלאה להרוג ולאבד ח"ו. הכתבות כולן מוזמנות על ידי רודפי הקהילה, ואלו שלא מצאה חן בעיניהם האידיאולוגיה של הקהילה, או צורת המלבוש, נותנים יד לרדיפות ובמה נרחבה לכל זב וצרוע להשריץ את זוהמתו ושקריו ועלילותיו כנגד הקהילה היקרה.

וכמובן, הכל בלעג ובלגלוג. "הקהילה מתגוררת בג'ונגל בגואטמלה", כותב כמצטט הכתב במילים ארסיות. להזכיר לגברת מקייס ולכל המתלוצצים, גם היהודים ברחבי אירופה ובגרמניה הנאצית נאלצו לנטוש את בתיהם המפוארים וכל עסקיהם ורכושם, ולהסתתר ביערות ובשדות כדי להינצל מהמרצחים השפלים והמתועבים, גם אותם יהודים אומללים נאלצו לנטוש את כל אשר להם את בתיהם וכל רכושם, על מנת להציל את נפשם ואת נפש עולליהם. הם נאלצו להסתרר בתעלות ובעליות גג, כדי להציל את עורם. כאשר הנאצים הארורים גילו את מקום מחבואם, ומצאום במצב שמצאום, מה אמרו וצרחו בצחוק שטני? "יהודונים מסריחים! חיים בג'ונגל! כראוי לכם!"

כן כן, גם הם, אנשי קהילת לב טהור, נאלצו לעזוב את בתיהם המפוארים שבקיובק בקנדה, את בית המדרש המפואר, תלמוד תורה הגדול והיפה, מקוואות טהרה המהודרים של נשים וכן של גברים, וכל חפציהם ורכושם, כולל כלי רכב רהיטים ורכוש רב, הם נאלצו לנטוש הכל ולעבור להתגורר בגואטמלה הרחוקה, כדי להימלט מידכם האכזרית והמרושעת שנשלחת כזרועות תמנון לכל פינה בעולם לצוד יהודים שלא נכנעים להפקרות ולזוהמה של האידאלים הזולים שלכם. יהודים שמסרו את נפשם והפקירו את כל אשר להם, כדי להציל מידיכם המגושמות והמפלצתיות את ילדיהם הטהורים שלא ינקו ולא טעמו את זוהמת חלאת ה"חינוך" הקלוקל שלכם, שהוריד לשאול תחתיות מליונים של ילדי ישראל והכניסם לשמד רוחני, ולמפורסמות אין צריך ראיה מה תוצאות החינוך של 69 שנות מערכת השמד של מה שנקרא "מדינת ישראל". ולהם אתם בזים ולועגים "חיים בג'ונגל".

גם בני העדה המרוקנית, יהודים נפלאים ומיוחדים, שהשופטת בת עדה זו, (כמו יושבת ראש הכנסת לשעבר שתקפה את הקהילה) גם להם עוללו זאת כמו למאות אלפי יהודים אחרים. עשירים גדולים ומכובדים, בעלי עסקים ומקצועות שונים, עקרו אותם ממקומות מושבותם בכל מיני תחבולות, גרמו להם לנטוש את כל אשר להם וזרקו אותם במעברות בחוסר כל, ללא תעסוקה וללא אמצעים. ואחר כך אמרו שהם ברברים, צ'חצ'חים, גנבים ואנלפאבתים.

וברוך השם שגם בזה פיהם של המשמיצים מלא שקר כמו תמיד, ומקומם של בני הקהילה הוא מקום יישוב יפה שבנו בעמל כפיהם במסירות, ובזמן קצר מאוד, שטח גדול מאוד של עצי פרי הפך למושבה יפה וצנועה אמנם, של יהודים שאוחזים בדרכי אבותיהם שבכל הדורות.

לכופרים האפיקורסים כאהרון דוד גורדון וחבריו שר"י, "החלוצים" שייבשו ביצות והפכו יערות למקום יישוב אתם סוגדים ומחנכים את בניכם ובנותיכם להלל ולרומם את שמם, ולהם אתם לא בזים ש"חיו בג'ונגל", כי מטרתם הייתה לעקור את העם היהודי ואת תורתו ולטעת את "דת העבודה" כפי שכתב אותו הטמא בכתביו הארסיים, אבל יהודים שבונים על מנת לבנות את העם ולשמר את נשמתו ותורתו, להם אתם בזים ואותם רודפים. אבל כבר אמר דוד מלכנו: "הלעג השאננים, הבוז לגאי-ונים". ראו את אורח חייכם ובמה אתם עוסקים יומם ולילה, הלעג שלכם הוא, הבוז בחיקכם.

והאם עדיין לא שבעה בטנכם מנשמות ילדי תימן האומללים? 70 שנה מנסים לטייח את כולם ולהסתיר מתחת לשטיח את האימה הנוראה שידועה למי שרוצה בכך. הסחר השפל בנפשות, הביוקרטיה הקניבאלית והסאדיסטית. גם הפתיחות של עכשיו היא כסות עינים שנעשית בכל מיני תחבולות לגלות מילימטר מהזוועה ולהסתיר קילומטר. עוד נשמות אתם חפצים לאמלל, ושיתגלה קלונכם רק אחרי עשרות שנים ע"י איזה חוקר היסטוריה?

 לא נתקררה דעתכם שהחרבתם את כל נשמת עם ישראל? הרפו נא מיהודים יקרים אלה! ראו מה עלה בסופם של רודפי ישראל בכל הדורות. אתם אומרים כמו המצרים "פן ירבה" והקב"ה אומר "כן ירבה וכן יפרוץ!"

אלו הדברים שראינו כחובה לפרסם כעת בשם הוועד העולמי, אחר שראינו מה שפורסם בכמה מקומות. הגיע הזמן לשים קץ לטירוף הזה, לשיגעון החולני של רדיפת מאות אנשים על לא עוול בכפם. הגיע הזמן להתעורר חבר'ה ולפתוח את העיניים והלב. אנחנו כאן מצידנו, בוועד העולמי להצלת הקהילה היקרה הזו, נמשיך ונעשה כל מה שביכולתנו ויותר מזה, לסייע בכל אופן האפשרי לבני הקהילה שנרדפים על צווארם רק מחמת ששומרים את דרך היהדות האותנטית והמקורית בצביונה הישן. מסע הצלב שנעשה כאן חייב להיפסק, והעומדים מאחורי מחול השדים הזה צריכים לעמוד לדין ולקבל את עונשם הראוי להם, וראוי להם בהחלט.

לשמחתנו הרבה, בימים אלו ממש מתגבשת ונפתחת מחלקה נוספת בתוך הוועד העולמי, מחלקה שאוגדת בתוכה את כל בני המשפחות בארץ ובחו"ל, שיקיריהם משתייכים לקהילה, הורים, אחים ואחיות, חברים וידידים קרובים, ועוד כאלה שלא נסחפו למערבולת השנאה החולנית, כאלה שתומכים בקהילה ובבני משפחתם שנמצאים שם, שומרים עימם על קשר תמידי ומסייעים בידם באהבה ובלב חם ומבין. כאלה שלא סר מהם צלם אנוש, ולב אדם פועם בהם. אלו שלא יונקים את זוהמת האינפורמציה הרעילה שמפיצים רוצחי נפשות, כאלה שהם דוגמת אדם הנעלה, המרומם מנגיעות ושטיפות מוח תקשורתיות והסולד משקר ועוולה.

את אנשי המעלה האלה, העיתונאים והכתבים לא מעוניינים לראיין ולשמוע, החוקרים לא רוצים לראות, וגם השופטת מקייס בוודאי לא מתכוננת לזמן למתן עדות, אך מי שמבקש אמת יכול ליצור איתם קשר ולשאול אם יש אמת בכל הסיפורים, אם באמת ניתקו איתם קשר, אם הם יכולים לבקר את יקירהם בקהילה מתי שרק ירצו. שכרם איתם ופעולתם שמורה וחרוטה בספר הזיכרון הנצחי, השם הטוב ישלם שכרם ויטיב להם כפי ליבם הטוב, מידה כנגד מידה.

אנו מברכים אותם בהצלחה גדולה בכל מעשי ידיהם, ומאחלים להם שיצליחו לסייע בהפצת האמת ובהכנעת השקר והרוע, והכל בעזרת הבורא הכל יכול שרואה מביט וצופה, ועתיד לשלם שכר טוב להולכים בדרך אמת ומחזקים ידי האמת. כמו כן מאחלים וקוראים לאחינו בית ישראל, כזה ראה וקדש! בררו את האמת גם אתם ואל תקבלו את הרעל שמזרימים אליכם. אשריכם גיבורי החיל!

באהבה ובכנות

 

הוועד העולמי להצלת משפחות קהילת לב טהור

סרט הדרמה של ארגון הפשע אורית כהן וחבריה

סרט הדרמה של ארגון הפשע המתעללת בילדים אורית כהן וחבריה

בחודש מאי הגיעו לגואטמלה, שה תמימה בשם לימור פנחסוב, והתחננה להפגש עם הרב של קהילת לב טהור. היא הסבירה שוב ושוב כי לא באה לעשות שום נזק, אלא רצתה להשמיע להציבור הישראלי את הצד של קהילת לב טהור, והקהילה קבלה אותה בסבר פנים יפות, והשמיעו לה כל הזוועות שחברי הקהילה עוברות. אך בזמן קצר נתוודע לכולם המזימה המרושעת שיש בכל זה, היא לימור פנחסוב כבמאית קולנוע הגיעה כאן לעשות הצגה נאצית משוכללת, ביחד עם שותפה לרצח אורית כהן, תוך כדי רדיפה מכוונת אצל כל גורמי השלטונות בגואטמלה. בימים אלו הם מזמינים את הציבור לצפיית הסרט השטירמר שלהם, וגם לקהילת לב טהור הם שלחו העתק לא סופית מהסרט לצורך תגובה. ביודעינו את התכנית שלהם, לא הסתפקנו בזה שקהילת לב טהור ענתה להם בפרטי, ולכן הצגנו את התגובה באתר הוועד העולמי להצלת משפחות קהילת לב טהור בגואטמלה. וזהו תוכנה. 

 

בעזה"י

תגובת קהילת לב טהור, לכתבת המערכת עם מיקי חיימוביץ'

 

הסרט שקבלנו הוא בדיוק מה שראינו בהמשך ביקורכם כאן, כי לא הגעתם בכלל לצורך כתבה או תחקיר, אלא הצגה מתוכננת מראש, ומסע הכפשה חוזרת של אורית כהן וחביריה. ולכן התעלמתם לגמרי מכל ההוכחות שהצגנו בענייני הרדיפות האכזריות שעוברות עלינו, ולא פניתם כלל לכל אלו האנשים המקצועיים ביותר שמכירים את הקהילה מקרוב הרבה שנים, שיש להם להגיד פי כמה איך מתנהלת פה סדרת רדיפות אכזריות על אנשים נשים וטף החפים מפשע. כל ההאשמות שנאמרו שוב מכל ה"עדויות" שכירי ארגון הפשע של אורית כהן, הם שקרים גמורים, אך לא רציתם בכלל לברר את אמתיותם, ואדרבא שופצו ולוטשו ע"י מערכת הקולנוע שלכם, כדי לייצג את הסרט האכזרית הזאת. ברור מאוד שכל הראיונות שהיו לכם בקהילה שהובאו למקוטעים, לא הובאו בכלל באופן שייצג את עמדתינו המבוררת, אלא רק ליפות את ההצגה.

ושוב אנחנו חוזרים ומצהירים, צועקים וזועקים: מתנהלת רדיפה אכזרית כנגד קהילת לב טהור, תוך כדי שפיכת דם ילדי וילדות הקהילה אמהותיהם ואבהותיהם. הסיבה לרדיפה היא דרכה ואמונתה של הקהילה, דרך היהדות הישנה האורגינלית, בין השאר התנגדותם הנחרצת לציונות, למדינת ישראל והפיכת עם ישראל מעם ה' לעם ככל הגויים.

בכתבה זו, מופיע גיבור בשם בדוי "דוד", ובין שאר טענותיו הבדויות אף הן, הינו טוען שכל מי שמדבר נגד הקהילה הופך להזוי, חולה נפש ופסיכופת. אך ההיפך היא הנכון, האסטרטגיה של הרדיפה, היא להאדיר ולככב עם כל שטות ובדייה של כל הזוי, חולה נפש ופסיכופת שמשום סיבה זו או אחרת, נזרק, נפלט או סולק מהקהילה או שמשום סיבה זו או אחרת השתתפותו של בן משפחה קרוב או רחוק בקהילה לא מוצאת חן בעיניו. אסטרטגיה זו, מזמינה את כל ההזויים האלו, להמציא שקרים, לספר אותם בדרמטיות, לשבש עובדות מן הקצה אל הקצה או לספר עובדות שכלל לא היו. ואלו שמזמינים את השקרים, דואגים כבר ששקרים אלו ישובצו במסגרת ראויה, כאילו מדובר בעדויות נאמנות ראויות.

השם הבדוי, דוד, בודה אף טענה נוספת שמותר בלב טהור לשאול על הקב"ה על התורה ועל המצוות, אך לא על המנהיג. ובכן, הפתעה, מותר לשאול הכל. האדמו"ר פתוח תמיד לכל שיחה ענינית עם מי שלא יהיה. אך בא לא ניתן לעובדות לבלבל את דוד. 

כתבה זו, הינה קרון נוסף ברכבת הרדיפה האכזרית. הכוכבים והגיבורים של הכתבה, הם חלק מאותם הזויים שאילולי האסטרטגיה של הרדיפה שתזמנה את "עדותם", לא היה לדבריהם שום סיכוי להשמע מעל שום במה נורמלית.

אורית כהן, מנהלת מסע רדיפה אכזרית על מנת לפרק את משפחתו של אחיה, לאמלל את אחייניה ואת אחיינותיה לנצח. כחלק ממסע הרדיפה, היא עובדת קשה לפרק עשרות משפחות אחרות ולאמלל את ילדיהן אך ורק משום שייכותם לקהילת לב טהור. כל הדרמטיות שהיא מתארת, במה היא כן הצליחה לרדוף ולאמלל ובמה היא לא הצליחה בפתרון הסופי, לא מוסיף שום דבר לגיטימי להצדקת הרדיפה, אך זו טקטיקה, מוצלחת לצערינו, להשתיק את הצעקה ולצייר לפני הצופה את מסע הרדיפה כמסע "הצלה" ואף למצוא תומכים תמימים לממן את הרדיפה.

מנדל הורביץ, לא ראה שום מלקות ושום מכות, כי אירוע שכזה לא היה ולא נברא. הוא משקר במצח נחושה. וכנ"ל, שכתבה זו והדומים אליה, מדובבים הזויים שכמותו, בידעם שכל שקר והזיה תתקבל ותשובץ, תתן לדוברים מנת פרסום אליה חולים הם, ותשמש לגיטמציה להמשך הרדיפה. לשם הוכחת השקר, נסתפק בכך, מנדל הורביץ, כבר דיבר מעל במות ציבוריות שונות בנושא לב טהור, בין השאר לרדיו חרדי, ואם לא די בכך הוא השתתף בוועדת הכנסת העוינת בנושא לב טהור, הוא קיבל רשות דיבור חופשית, אך פרט "מזעזע" זה, כלל לא הוזכר על ידו, ובמקום זה דיבר על נושאים משניים בדרגת ה"זעזוע" שהם מעוררים. כלומר פרט זה הומצא באופן בלעדי לכתבה זו. מי שמכיר את האיש מנדל הורביץ ואת טיבו, ינחש זאת מעצמו. ולא, הוא לא הזוי בגלל שהוא מעז להאשים את הקהילה, ההיפך הוא הנכון, האסטרטגיה היא למצוא הזויים ולדובב אותם שיגידו מה שרק יגידו, העיקר יגידו רע ויזעזעו, ובכך להסוות את הרדיפה ושפיכת דם ילדים וילדות, משל מדובר במבצע הצלת חיים של "נפגעי כת"... 

כאשר בשנת 2000, גורש האדמו"ר מארה"ב לישראל, ביקר בבית הוריו, לאחר הביקור טייל יחד עם הוריו בטיילת ארמון הנציב, כאשר פתאום עוצר אמבולנס של איחוד הצלה שהיה בדרכו ל"הציל חיים", מן האמבולנס יצא מנדל הורביץ והתחיל להכות את האדמו"ר מכות נאמנות לעיני הוריו כמובן בצירוף קללות גסות, לאחר גמר ההתקפה הוא חוזר לאמבולנס ל"הציל חיים". הוריו של האדמו"ר היו עדים לזוועה שכזו. מחמת סיבות מובנות, האדמו"ר וגם הוריו בחרו לא לערב את משטרת ישראל במקרה. אך זו דוגמא אחת על אופיו של מנדל הורביץ. אלו הם בצד השני של הקהילה.

אברהם, לשעבר סבסטיאן, הביא את בנו קריסטיאן בן ה14 לבית כנסת של הקהילה בגואטמלה, הוא סיפר שבנו שואל ומתעניין על תורה, על יהדות ויהודים, ופשוט מאוד הניח את בנו בבית הכנסת משל היה מדובר באסופי. לאחר תשאול קצר של הבן, הסתבר שמדובר באב שכלל לא היה מעוניין בבנו, אכן מדובר בבן איטליגנט ששווה התייחסות הורית הוגנת, אך מעולם לא קיבלה. שורת הדין היתה נותנת, לדרוש מהאב בתוקף לקחת את בנו חזרה, אך בקהילה הבינו שזו תהיה ענישה כלפי הבן מחמת התנהגות מוזרה של האב. בקהילה הניחו לבן להתגורר בבנין הקהילה שנתיים, כאשר חברים ממשפחות שבעצמן נמצאות במצב דחוק דואגים לכל מחסורו, אוכל וביגוד וכו'. כאשר האב לא מעוניין להשתתף בהוצאות ובשום סוג של עזרה.

בהמשך סבסטיאן ואשתו, הצטרפו לבקשת הבן קריסטיאן שיעבור גיור רשמי, בה שונה שמו ל”ישראל יעקב”. סבסטיאן ניצל את רחמי האדמו"ר והבית דין, והצליח לקבל גיור אף הוא, בה קיבל את שמו "אברהם", למרות שברגע האמת הצליח לחמוק אפילו מהשתתפות בהוצאות של הטיסה של המוהל מאירופה וברית המילה, שלא לדבר על כך שלא נענה לשום בקשה להשתתפות אפילו המינימלית ביותר בהוצאות של בנו. אברהם-סבסטיאן ואשתו, התארחו רבות בקהילה. אך אברהם-סבסטיאן נהג (ונוהג) להסתכסך רבות עם כל מי שבא איתו במגע, להרים ידיים זה נוהג קבוע אצלו, הוא ידוע למשטרה היטב בנושא זה. בשלב מסויים הוא התבקש בעדינות לא לבוא יותר ולא לגרום לסכסוכים ומהומות קבועים. אגב אשתו וילמה-יוכבד, ביקרה והתארחה בקהילה, וכמובן גם בילתה עם בנה, גם אחרי שסבסטיאן התבקש לא לבקר. היא הבינה היטב יותר מכל את אופיה של בעלה, היא זכתה לנחת זרועו לא פעם ולא פעמיים.

בזמנו, אברהם-סבסטיאן ואשתו, כלל לא עלה על דעתם לדרוש את בנם להצטרף אליהם, כלל לא ניהלו חיי משפחה תקינים שידרשו זאת. הם ביקרו את בנם ככל שרק רצו ויצרו איתו קשר טלפוני ככל אוות נפשם.

בתזמון נפלא, כאשר צוות עיתונאים בפתח, אורית ואבי עוברים את הים מתוך 'דאגה עמוקה' לשלום אחייניהם, סבב נוסף של רדיפה מתחיל. אנו מקבלים ידיעה מוקדמת, שגורם מסויים שילם לסבסטיאן סכום נכבד על מנת שישתתף ברדיפה כנגד קהילת לב טהור, אותו גורם גם דאג לשחד פקידי שלטון מקומיים לצורך רדיפה זו. ידיעה זו התבררה כנכונה, והתממשה כאשר האב סבסטיאן מודיע לבנו קריסטיאן-ישראל יעקב בביקור שגרתי מחוץ לבנין הקהילה, כי עליו לעזוב את קהילתו, את הישיבה, ולהצטרף אליו מיד. לכל הנוכחים היה ברור שמדובר בפרובוקציה, כאשר כולם ידעו כי אין לסבסטיאן שום אלטרנטיבה עבור בנו, אותו הזניח במשך שנתיים, כאשר מי שהתעניין בו ודאג לכל מחסורו היו רק חבריו מהקהילה. כמובן שהבן סירב לבקשה זו, אך כאן הבן בן ה16 חטף מכות רצח, בעיטות וקללות. האב סבסטיאן ניסה להכניס את בנו בכח למכונית. נוכחים שהתעמתו מילולית עם האב, זכו אף הם למתנת יד מסבסטיאן. המשטרה שהיתה משוחדת, ובנסיבות אחרות היו מכניסים את סבסטיאן מאחורי סורג ובריח, הסתפקו בכך שהבריחו את סבסטיאן, והצילו את קריסטיאן-ישראל יעקב מהתעללות מיידית.

כמובן, שלעיני המצלמות, ולצורך הכתבה, מגיע סבסטיאן למשרד הפנים המקומי, ומספר על בנו שנחטף כביכול, התלונה הנגדית אינה אלא אותה תלונה על התנהגותו הבריונית של סבסטיאן (ובמקרה זה, גם אשתו), שאילולי שוחד הגון אמור היה לשבת מאחורי סורג ובריח.

ועכשיו, לב טהור, הם אלו שאינם נותנים לאב המסכן לראות את ילדו, או שהילד הפך בעצם לקרבן בגלל הצורך למצוא עלילה ודרמה חדשה טרייה על קהילת לב טהור. 

סבסטיאן ואשתו, יגידו עבור בצע כסף, כל מה שיבקשו מהם, הם יגידו שראו מכות, התעללויות. בשביל כסף, הכל....

אגב, הסיפור עם קרסיטיאן-ישראל יעקב, יש לו המשך, השופט שוחד היטב ופסק שהבן חוזר נגד רצונו לאב. וקריסטיאן-ישראל יעקב היה סגור מעל מסגר ובריח שלש ימים בבית הוריו, כאשר הוריו הרעיבו אותו במשך שלש ימים והרביצו לו ככל העולה על רוחם. לאחר שלש ימים של התעללות הצליח הבן לברוח ולחמוק מבית הוריו, כאשר השופט המשוחד החליט להתנקם בו ולשלחו למוסד סגור לילדים פושעים, גם שם הורעב הילד לאחר שלא קיבל אוכל כשר, חייו היו בסכנה מילדים פושעים אחרים שבקשו להתנכל אליו. רק אחרי התערבות גורמים ממשלתיים אחרים, כולל מנהלי המוסד הסגור שדאגו לשלומו של הילד, נמצאה משפחה אומנת אחרת לילד המסכן. כל קשר עם הקהילה נאסר עליו. הילד נמצא בבידוד מוחלט, אין לו חברים, אין לו עם מי לדבר, אין לו קהילה. גם בראש השנה וביום כיפור נאסר עליו ביקור בבית כנסת. לסיכום, הקהילה לא אסרה שום פגישה של שום ילד עם שום הורה, הילד בן 16 וחצי ורצונו הטבעי להמשיך להיות בסביבה אליה הורגל ובה השתרש בהסכמת הוריו. אין זה אנושי לכפות על ילד בן 16 וחצי באלימות לשנות את אורח חייו. אך אברהם ויוכבד והשופט הנכבד הקריבו עבור בצע כסף את הילד המסכן על מזבח הרדיפה כנגד קהילת לב טהור. והאבסורד היא שאנחנו צריכים עדיין "להתגונן", והפושעים הם בכלל ה"אומללים" שבנם "נגזל מהם"...

ולסיום, זו דוגמא קלסית, לכל "האשמות" והעלילות, תמיד לב טהור הם הרודפים האכזרים הנצלנים השתלטנים, גוזלי הילדים ומחריבי המשפחות, ומהצד השני תמיד נצבים המסכנים, האומללים, הנפגעים הדואגים לשלום הילדים ולשחרור המשפחות... כאשר המציאות העגומה היא, שלב טהור נרדפים עד צוואר, אורית כהן או סבסטיאן או דוד חיון הם רודפים אכזריים חסרי רחמים כנגד בני משפחתם הם. והכתבה כמובן נועדה רק להצדיק את הרדיפה ולתת לה מעטה והילה של הצלה.

ישנה רשימה ארוכה של אנשים, שאינם שייכים לקהילה בשום מובן שהוא, הם לא "שטופי מח" ולא מתנהלת עליהם שום סוג של השתלטות, אנשים מלומדים ומוכרים ומכובדים, חלקם מנהיגים, אם זה פרופסור יעקב רבקין, אם זה פרופסור ברוך פרישמן, אם זה הרב יוחנן ווזנר ממונטריאול, אם זה דוקטור דוד גולדמן ואשתו סופיה מנהלת בית ספר בעברה, ועוד ועוד אנשים מלומדים שביקרו את הקהילה במשך תקופות ארוכות ויודעים את אורח חייה היטב, אין להם שום אינטרס חמרי או כספי מהקהילה ונאמנותם אינה מוטלת בספק, ועולה פי כמה על אלו שמובאים בכתבה, מדוע לא רואיונו אף הם לצורך "איזון"  של הכתבה. מובן מאליו, שהכתבה מגמתית במיוחד, וגם האפשרות "להתגונן" לכאורה, אינה אלא אחיזת עינים עלובה...

זו גם הסיבה ל"איבוד הפתיחות" שציירתם, כאילו בני הקהילה מאבדים עשתונות כאשר נצרכים הם להתעמת עם האשמה כל שהיא נגדם, כאשר האמת היא שכבר בזמן ביקורכם, נראה בעליל מטרת הראיון, שלא מדובר כלל באיזה חתירה לחקר האמת, מדובר בתפירת תיק רדיפה נוספת ותו לא.

נ.ב. נספח לתגובת לקהילת לב טהור הקודמת:

מגמה ברורה של הסרט לתאר את ההעברה למתחם המגורים החדש כתסריט אימה, כאילו עברנו ממקום מגורים סביר במרכז למתחם סגור ומסוגר שאיש לא יוכל לתאר מה עוד יתרחש שמה, ועוד שהאמת הברורה היא:

א. גירוש בני הקהילה מכפר סן חואן לה לגונה, עקב הסתה מכוונת של גורמיים עויינים פעילים רשמיים למען מדינת ישראל, אחת ההוכחות בקישור הנוכחי: 

http://frblogs.timesofisrael.com/les-hommes-en-noir-au-pays-des-mayas-1ere-partie

http://frblogs.timesofisrael.com/les-hommes-en-noir-au-pays-des-mayas-2e-partie

ב. שבנייני המגורים היו בנייני משרדים מאולתרים, במשך שנתיים נדחסו הילדים בעל כורחם לאיזור ולשכונה ולבניינים בלי מרווח אויר ונשימה ראויה, שלא לדבר על מקום משחקים סביר, הקהילה עבדה במשך שנתיים ביזע בקניית ובניית ופיתוח שטח מגורים סביר, שיתאים עבור מקום מגורים סביר לילדים ולילדות, ועבור מקורות פרנסה עבור הילדים.

והאמת היא שבסיוע כמה מנהיגי דת בגואטמלא, ובהשתדלות כמה עסקנים מבחוץ, לאור המצב הקשה ובמיוחד לאור ההאשמות בענין מצב הבניינים הוחלט להעביר את בני הקהילה למקומם החדשה, כדי לשחרר אותם מתנאים החיים הקשים, וגם להתאמץ בבניית המקום החדשה, וטיפוחו.

מתחם מגורים החדש שמתבססים שמה אנשי הקהילה, אינו מקום סגור ומבודד, כל מי שמבקר מתפעל מיופי המקום והנוף, ואיך שהילדים יכולים לשחק בחוץ עם אויר צח. כל המבקרים לשמה נכנסים לתוכו בחופשיות מליאה, ודוקא מגיעים כל יום הרבה מבקרים מכל הסוגים, והרבה מהם לסייע ולטפח את הקהילה הנרדפת מהממסד הישראלי.

אכן יש גדר בכניסה, למנוע מכל סוגי גנבים ופרובוקטורים כמו אורית כהן אבי עמיר ולימור פנחסוב, כי דוקא הם באים לטרטר ולהתעלל בשלומם של המשפחות, ובטח שלא באים לעזור, להם הגדר והשמירה מיועדת, ובבקשה מהם שלא יבואו שוב כי בודאי לא יתנו להם להיכנס.

ליתר פרטים בעניין מוטיבציה של הההעברה, התכנית לעתיד, וכל המסתעף בענין הצלת קהילת לב טהור מיד רודפיה, אפשר להיכנס באתר העברי: www.rescuecommittee.net

 

 

מידע חשוב