With the help of God
בעזרת השם יתברך
  • Register

מאמרים

"החקירה" הנצחית 

בכל חקירה, מנסים למצוא אם כן קיים אותו חשש המדובר או לא. בחקירה נגד לב טהור כללי המשחק הם אחרים, החקירה מנסה לבדוק לברר ולוודא שהחששות אכן יתאמתו. ואם לא? אז תתבצע "חקירה" נוספת כדי להוכיח שכן. ואם שוב יימצא שלא? זה עדיין לא אומר כלום. החקירה לעולם נמשכת, כאשר בין חקירה לחקירה הנידונים נאשמים תמיד, רק בגלל חששות שאף פעם לא מתאמתות. זהו המשחק האכזרי שמשחקת מדינת ישראל עם קהילת לב טהור במשך שנים.

 

ביום הפשיטה על קהילת לב טהור, פורסמה הודעה באתר משרד הרווחה בארץ ישראל, בו נאמר כדלהלן (בלשון בוטה סובייקטיבית ומגמתית לחלוטין):

"הרשויות בישראל מודעות בשנים האחרונות לעדויות קשות בכל הנוגע למתרחש בקהילת "לב טהור". הקהילה קבעה בשנים האחרונות את משכנה בגואטמלה, בדרך לא דרך, לאחר שצעדיה הוצרו בקנדה, ונפתחו הליכים בעניין חלק מחבריה, בעקבות בקשה של מדינת ישראל. שלטונות קנדה אף מצאו לנכון להוציא חלק מילדי הקהילה ממשמורת הוריהם בשל החשש לשלומם הפיזי והנפשי של הקטינים."

"העדויות הנשמעות בעניין המתרחש בתוככי הקהילה מעוררות דאגה רבה. במסגרת הליכים משפטיים המתקיימים כנגד חלק מחברי הקהילה בישראל, נקבע כי הם אינם מהססים להפר חוק וצווים של בית המשפט בצורה בוטה וחמורה. מעדויות שנשמעו ושהצטברו עולים חשדות, בין היתר, לנישואי קטינים, לאלימות פיזית ונפשית כנגד חברי הקהילה וכנגד קטינים. עדויות אלה ועוד, מעוררות חשש לשלומם הפיזי והנפשי של עשרות קטינים ישראלים השוהים כיום בגואטמלה תחת חסות הקהילה."

"משרד החוץ, פרקליטות המדינה, משרד הרווחה ומשטרת ישראל עוקבים מזה מספר שנים אחר ההתפתחויות בקהילת לב טהור, מנהלים הליכים שונים בישראל כנגד חלק מחברי הקהילה, ועומדים בקשר עם הרשויות הרלוונטיות במדינות בהן שוהים חבריה, ראשית בקנדה וכיום בגואטמלה."

"לאחרונה החליטו שלטונות גואטמלה לנקוט בפעולות חקירה כנגד חברים בקהילה, עקב חשדות לעבירות פליליות חמורות, כולל כלפי קטינים, המתבצעות במתחם בו הם מתגוררים."

"הרשויות הרלוונטיות בישראל עומדות בקשר ישיר עם הרשויות בגואטמלה, ועוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות. הכל במטרה להבטיח את שלומם של אזרחים ישראליים, רבים מהם קטינים, המצויים במתחם קהילת לב טהור בגואטמלה."

(הודעת הדובר, 13/09/2016

פורסם באתר משרד הרווחה הישראלי

http://www.molsa.gov.il/dover/pages/newspage.aspx?listid=76c73ffb-5c7e-40f4-bdc1-20a68f9aa9e8&webid=57bafbcd-ffba-4897-85eb-c3379813c505&itemid=755)

 

שבועיים לאחר מכן (כ"ד אלול ה'תשע"ו), יצאו משרד המשפטים ומשרד החוץ של מדינת ישראל בהודעה חדשה משותפת (לא חגיגית) ששוגרה לתקשורת, וזה נוסחה:

"בשנים האחרונות הועלו בפני הרשויות בישראל חשדות חמורים בכל הקשור למתרחש בקרב קהילת לב טהור. חשדות אלה כללו בין היתר, חשש לנישואי קטינים ואלימות פיזית ונפשית כנגד חברי הקהילה."

"משרד החוץ, פרקליטות המדינה, משרד הרווחה ומשטרת ישראל עוקבים מזה מספר שנים אחר ההתפתחויות בקהילה ועומדים בקשר עם הרשויות הרלוונטיות במדינות בהן הם מתגוררים, ראשית בקנדה וכיום בגואטמלה."

"בעקבות חשדות שעלו גם בקרב רשויות החוק של גואטמלה, החליטו לאחרונה רשויות גואטמלה לקדם מספר פעולות חקירה כנגד חברי הקהילה, ובכלל זה כניסה למספר מבנים בהם שוהים חברי הקהילה. כניסת רשויות גואטמלה למתחם הקהילה כללה גורמי רפואה, עובדים סוציאליים, מתורגמנים ועוד. מדינת ישראל עמדה בקשר רציף עם רשויות גואטמלה סביב פעולות החקירה שהן ביצעו, באמצעות משלחת אנשי מקצוע ממשרדי הממשלה הרלוונטיים שיצאה למקום, ואשר קיבלה עדכון מהרשויות על המתרחש."

"המשלחת הישראלית עקבה מקרוב אחר פעילות רשויות האכיפה המקומיות ואף נזדמן לנציגים מטעם המדינה להתרשם באורח בלתי אמצעי אחר מצבם של דיירי הקהילה והילדים. התרשמותם של כלל הגורמים הינה כי בשלב זה של החקירה לא נמצאו ראיות המבססות את החשדות החמורים שהועלו. עם זאת החקירה בגואטמלה עדיין נמשכת."

"יובהר כי ככל הידוע לרשויות מדינת ישראל, לא נעצרו חשודים ולא הוצאו קטינים מחזקת הוריהם."

"רשויות מדינת ישראל תמשכנה לעמוד בקשר עם רשויות גואטמלה ולעקוב אחר ההתפתחויות, הכל בכפוף לחוק המקומי ובמטרה להבטיח את שלומם של אזרחים ישראליים, רבים מהם קטינים, המצויים במתחם קהילת לב טהור בגואטמלה."

(פורסם בכלי התקשורת הישראלים, ביניהם:

http://www.kikar.co.il/211231.html

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1212011)

 

הודעות אלו, מציגות בעליל ומשקפות את הרדיפה הפוליטית והדתית המתנהלת כנגד קהילת לב טהור, מצד הרשויות במדינת ישראל, ומוכיחות ללא צל של ספק, כי הם העומדים הרשמיים אחר רדיפות הקהילה על כל פרטיה ועוולותיה, בכל  מקום שהניחו בני הקהילה את כף רגלם.

אילולי היה איזה שהוא חשד אמיתי וסביר כנגד קהילת לב טהור, לא היו צריכים הרשויות הישראליות לעמוד "בקשר ישיר" ו"לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות" במדינת גוואטמלה, אלא די היה למסור את המידע הנוגע לטענות החמורות והנוראיות, ורשויות החוק היו עושים כבר את עבודתם נאמנה כדי להיווכח בעיניהם, אם יש ממש בחשדות אם אין. ובעיקר כאשר המדובר הוא בחשדות חמורות שכאלה אשר בלתי אפשרי להעלימן במידה ויש להן אחיזה במציאות.

"לעמוד בקשר ישיר", ו"לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות", פירושו של דבר הוא, לנצח על כל המהלך הזדוני והאכזרי הזה, רדיפת הקהילה בכל דרך אפשרית, לחפש כדי למצוא עלילה כל שהיא, להמציא שקרים ככל שרק ניתן, על מנת להצר את צעדי הקהילה ולנסות לגרום לפירוקם של עשרות משפחות, לאמלל ילדי וילדות הקהילה והוריהם, כנקמה על אמונתם האדוקה בדרך התורה הישנה והאורגינלית של היהדות, ואי הכרתם העיקשת במדינת ישראל והתנועה הציונית. "לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות", פירושו הוא לוודאות היטב, כי הרשויות בגוואטמלה אכן ממלאים את התכנית שהכתיבו הם, וכמו מפקד שעוקב אחר מילוי עבודתם ופקודתם של חייליו הנאמנים, כך הרשויות בארץ "עומדים בקשר ישיר ועוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות".

שימו לב לקטע הבא, מתוך ההודעה:

"העדויות הנשמעות בעניין המתרחש בתוככי הקהילה מעוררות דאגה רבה. במסגרת הליכים משפטיים המתקיימים כנגד חלק מחברי הקהילה בישראל, נקבע כי הם אינם מהססים להפר חוק וצווים של בית המשפט בצורה בוטה וחמורה. מעדויות שנשמעו ושהצטברו עולים חשדות, בין היתר, לנישואי קטינים, לאלימות פיזית ונפשית כנגד חברי הקהילה וכנגד קטינים. עדויות אלה ועוד, מעוררות חשש לשלומם הפיזי והנפשי של עשרות קטינים ישראלים השוהים כיום בגואטמלה תחת חסות הקהילה."

ובכן, מ"העדויות" עולים "חשדות בין היתר לנישואי קטינים, לאלימות פיזית ונפשית כנגד חברי הקהילה וכנגד קטינים". עדויות "מדאיגות" אלו, נשמעות "במסגרת הליכים משפטיים המתקיימים כנגד חלק מחברי הקהילה בישראל", מדובר על עדויות הממוחזרות שוב ושוב במשך של כחמש שנים. ומה הן ממצאן של ההליכים המשפטיים לגבי "העדויות המדאיגות"? נקבע "כי הם אינם מהססים להפר חוק וצווים של בית המשפט בצורה בוטה". 

כלומר לעצם "העדויות המדאיגות" אין שום ביסוס ואין שום הוכחה הראויה להתייחסות ממשית, משום שמדובר בסך הכל בהשמצות ועלילות של שונאי הקהילה, אך בכל מקרה הן עדיין "מעוררות חשש לשלומם הפיזי והנפשי של עשרות קטינים ישראלים השוהים כיום בגואטמלה תחת חסות הקהילה". הפחד מפני הכלום, בגלל שצריך לתפור את התיק.

אך במהלך ניסיון הדייג הקהילתי כבר מצאו משהו, כנראה איזה משפחה או חבר קהילה, שפקעה סבלנותו במשך חמש שנות התעללות "הליכים משפטיים" ומצא את דרכו החוצה לחיי החופש מגטו החקירות ומרתפי עינויי ההליכים הדמיוניים. ובכך סוף סוף מצאו לשמחתם האשמה חמורה, ולא כנגד אדם אחד ספיציפי, אלא כנגד "כל חברי" קהילת לב טהור, ש"הם" כולם "אינם מהססים להפר חוק וצווים של בית המשפט בצורה בוטה וחמורה", האשמה קולקטיבית מגמתית.

בהבנת המהלך הזה, ניתן להבחין היטב בין "חקירה" ל"רדיפה"; אי העקביות המתמשכת, כאשר חוקרים חשד אחד כביכול, ותוך כדי ה"חקירה המשפטית" כאשר מסתבר שאין ביסוס לחשד השקרי, ממציאים עילה אחרת ל"המשך החקירה", כאשר עוד לפני סיומה כבר ממתינה בפתח העילה השלישית, וכך ממשיכה השרשרת עד שאולי סוף כל סוף הקרבן ייפול שדוד, אחר שדמו יישתה אחר כל "חקירה". זה בדיוק מה שקורה מול עינינו, ב"חקירה" הישראלית כנגד קהילת לב טהור.

תוצאה מבישה זו, נמצא ונסיק גם מתוך ההודעה השניה של מדינת ישראל, המצהירה כי "התרשמותם של כלל הגורמים הינה כי בשלב זה של החקירה לא נמצאו ראיות המבססות את החשדות החמורים שהועלו. עם זאת החקירה בגואטמלה עדיין נמשכת".

הצהרה זו, היא אינה אלא זריית חול בעיני הציבור. "שלב זה של החקירה", הוא שלב מספר אלף ואחת בשלבי החקירה הדמיונית, והוא המשך לחמש שנות "חקירה" מאסיבית אינסטנטיבית ואובססיבית, רדיפה שכללה פריצת בתים בברוטאליות, הפשטת ילדים וילדות ובדיקה מבישה בגופם במשך מאות פעמים שוב ושוב, ואשר מעולם "לא נמצאו ראיות המבססות את החשדות החמורים שהועלו", לא בבתי משפט במדינת ישראל, לא בבתי משפט בקוויבק, לא בבתי משפט באנטריו, לא בבתי משפט בארצות הברית וגם לא בבתי משפט בגואטאמלה. 

אך בין "חקירה" ל"חקירה", בין פשיטה לפשיטה, ובין פוגרום לפוגרום, כבר מצליחים לשכוח ולהשכיח כי "לא נמצאו ראיות המבססות את החשדות החמורים שהועלו", ומנסים שוב פעם לתפוס את הקהילה ברשתם, בניצוח ובפיקוד הרשויות מהארץ, אשר תמיד נמצאים עם יד על הדופק, "לעמוד בקשר ישיר", ו"לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות", בכל מדינה ומדינה בגלובוס כולו, כי הם הרי חרדים כל כך "לשלומם הפיזי והנפשי של עשרות קטינים ישראלים", עד שבוודאי לא ישנים בלילה מרוב דאגתם לקטינים הללו, לא ערב עליהם מאכלם וכל מחשבתם נתונה אך ורק לשלומם של ה"קטינים הישראלים". 

למתי מתוזמן "השלב הבא" של החקירה, ששם אולי יימצאו ראיות לחשדות שלא היו ולא נבראו? בינתיים האמצעיים מקדשים את המטרה, מחמת הספק, "עוד לא הוכח" כי הכל שקרים ועלילות, אלא רק "בשלב זה" לא נמצאו ראיות, ובכן עדיין "דואגים לשלומם" של הקטינים הישראלים.

(לשם יישור אינפורמציה; ישנם פחות מעשרה ילדים בקהילת לב טהור שהם עדיין אזרחי מדינת ישראל וגם הם עם תעודת תושבות חו"ל זרה, כל השאר הם ילידי חו"ל עם אזרחות זרה ואין להם שום שייכות למדינה בארץ. אלא מה? ישנו כאן "פלפול למדני": לפי ספר החוקים של מדינת ישראל הילדים יכולים תיאורטית לקבל אזרחות ישראלית, במידה והוריהם יגישו בקשה לכך לפי חוק השבות או חוק האזרחות. השכל הישר מורה כי מרבית ההורים יוותרו על זכות זו לצמיתות. אך זה לא מונע ממדינת ישראל הרחמנית לדאוג מראש לשלומם של הילדים שאינם אזרחיה, ולהציל אותם מחששות שלא קיימים. הכל משחק של "כאילו" ו"אולי".

כתוצאה מ"דאגתה" של מדינת ישראל לשלום "הקטינים", ילדים וילדות אלו איבדו את בתיהם המרווחים, את כל מטלטליהם וחפציהם, הוריהם איבדו את מקום פרנסתם, טולטלו "בדרך לא דרך" (כלשון ההודעה) כפליטים מעיר לעיר וממדינה למדינה, הילדים והוריהם סובלים פחד בל יתואר מהרדיפה המתמשכת ועוד היד נטויה "להמשיך לעקוב" "ולדאוג לשלום הקטינים הישראלים"...).

הרשויות במדינת ישראל ממאנים לרדת ולסגת מ"החשדות החמורים", כי הרי "חשדות חמורים" אלו הם הם העילה לרדיפת הקהילה ואמלול ילדיה, ואם יוותרו על החשדות במה ירדפו את בני הקהילה?

כדאי לשים לב, לתגובתה של "אורית כהן" (מי שמריצה את הקמפיין כנגד קהילת לב טהור, ואחת הפעילות הנמרצות לתועבות המפלצתיות וההתעללויות שנעשות כנגד ילדים טהורים שלא חטאו), על ההודעה דלעיל (נמצא במדור התגובות להודעה באתר ערוץ 10):

"ההודעה שהוצאה הינה תמוהה ועומדת בניגוד למהלכים שעושה מדינת ישראל עצמה באמצעות משרד הרווחה. מדינת ישראל מנהלת הליכים בבית משפט ישראלי אשר חלק מהמטרה שלהם הוא הכרזתה של כת לב טהור כפוגענית. מדינת ישראל הגישה באמצעות משרד הרווחה ראיות רבות. והטענה שכביכול, שאין ראיות בקשר לביצוע מעשי עבירה חמורים ע"י הנהגת הכת וחבריה, משוללת כל יסוד ועומדת בניגוד מוחלט לטענות מדינת ישראל לבית המשפט."

ובכן, ההודעה אינה תמוהה כלל וכלל, מדינת ישראל מנהלת הליכים בבית משפט ישראלי אשר חלק מהמטרה שלהם הוא הכרזתה של קהילת לב טהור כפוגענית, הכל נכון. הכרזתה של קהילת לב טהור "ככת פוגענית" הן על סמך "חשדות חמורים", ותמיד "בשלב זה" של החקירה אין ראיות, בנתיים הקהילה היא "כת פוגענית" שיש לחסלה (ח"ו). ובקשר לראיות לביצוע מעשי עבירה חמורים, נחכה ל"שלב הבא" של החקירה, קרי: מעגל הרדיפה הבאה (ח"ו).

בכל חקירה שמתבצעת, מנסים החוקרים למצוא ולברר, האם אכן קיים אותו חשש המדובר או לא, והאם ישנו בסיס לחשדות שהועלו או לא. בחקירה נגד לב טהור כללי המשחק הם אחרים לגמרי; החקירה תמיד מנסה להוכיח שהחששות והטענות אכן קיימות במציאות ואכן ניתן לאמתן. כלומר החוקרים הם בעצם הרודפים וגם השופטים. לא קשה להבין תוצאות של "משפט" כזה ושל "חקירות" כאלה. נניח שמתבצעת חקירה שכזו, (כפי שהתבצעה פעמים רבות) ולרוע מזלם של החוקרים לא נמצא מאומה (כפי שאירע תמיד). מה יקרה במידה ולא תתאמתנה החששות? (כפי שאכן היה). אין שום בעיה, תתבצע "חקירה" נוספת, ושוב, לא כדי לבדוק ולברר את האמת, אלא רק כדי למצוא ולהוכיח שכן. ואם שוב יתברר שלא היו דברים מעולם? זה עדיין לא אומר כלום, תתבצע "חקירה" נוספת. הרשויות בארץ ימשיכו "לעמוד בקשר ישיר", ו"לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות", משום שרק "בשלב זה של החקירה לא נמצאו ראיות המבססות את החשדות החמורים שהועלו. ולכן מה, מה הלאה? מה השאלה, "החקירה בגואטמלה עדיין נמשכת". עד מתי? עד שימצאו. זה המשחק האכזרי שמשחקת מדינת ישראל כנגד קהילת לב טהור כבר שנים.

רק קול זעקה עולמי של מנהיגי דת, מנהיגי ציבור, עורכי דין, הוגי דיעות וסתם אזרחים ישרים כנגד הרדיפה הבלתי פוסקת של הרשויות בישראל כנגד קהילת לב טהור, ביחד עם פעולות עזרה מאסיביות לבני הקהילה, הילדים והוריהם הנרדפים עד צוואר, הם ורק הם, בעזרת השם יביאו לסיום מעגל הרדיפה האכזרי ותחלץ את החפים מפשע מיוון המצולה אליה זוממים רודפיהם להטביעם. אנו פונים לכל אדם, שהצדק והיושר נר לרגליו, שיקום ויצטרף אלינו לזעקה העולמית שקמנו לזעוק, כנגד אותם מפירי חוק אנושי הרודפים ומתעללים במאות בני אדם בחינם, ולסייע לבני הקהילה היקרים שעברו כבר די והותר צרות ועגמת נפש על ידי יצורים שפלים הללו.

נסיים במאמר קצר מחכמינו זכרונם לברכה: כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, ובכן כל המשתתפים בזעקת האמת ובפעולות ההצלה, ירוחמו משמים ויזכו לשנה טובה ומתוקה וכתיבה וחתימה טובה, אמן.